עמוד פרטי סעיף ישיבה
- מספר סעיף: 20
- פרטי סעיף: תוכנית פצ/ממ/מק/1/3169 פרטי הסעיף
| מבקש / יזם: | |
| כתובת: | |
| נתוני מקרקעין: | גוש: 6392, חלקה: 40; גוש: 6392, חלקה: 46; גוש: 6392, חלקה: 80; גוש: 6392, חלקה: 82 |
| מהות / מטרת דיון: | להלן רשימת הנתונים על ירידת ערך בגין אישור תכנית ממ/מק/3169 / 1 : מספר דירה שם הבעלים ירידת ערך 3 משפחת שלמה 200,000 ש"ח 4 משפחת שפלר 200,000 ש"ח 7 משפחת הולצמן 200,000 ש"ח 8 משפחת ארנברג 200,000 ש"ח 11 משפחת רימון 201,000 ש"ח 12 משפחת יונתן 201,000 ש"ח 19 משפחת רימון 183,000 ש"ח 20 משפחת פרידמן 183,000 ש"ח 28 משפחת מאור 184,000 ש"ח 31 משפחת סיטרוק 173,000 ש"ח 35 משפחת אלתר 244,000 ש"ח 36 משפחת רוט 244,000 ש"ח __________ סה"כ : 2,413,000.00 ש"ח |
| החלטה: | לאחר עיון בטענות התובעים והשומה מטעמם וגם לאחר בחינת טענות השמאי מטעם הוועדה והמצב המשפטי הוחלט לדחות את התביעה ולאמץ את השומה מטעם שמאי הוועדה המקומית על נימוקיה והכל כמפורט להלן: 1. הוועדה סבורה כי נכסי התובעים צמודי הקרקע ברחוב משה דיין אינם גובלים בתוכנית. קיים רחוב ברוחב של 10 מ' (רח' משה דיין) החוצץ בין נכסי התובעים הנ"ל לבין תחום התוכנית. היקף הבניה הציבורית המכסימלי הניתן לביצוע עפ"י התוכנית הינה מבנה בן שלוש קומות בתכסית של כ- 284 מ"ר לקומה (גובה הדומה לכל בניה צמודת קרקע בסביבה). אין מדובר בבניה רחבת היקף או בעלת גובה רב שיש בה כדי לבטל את השפעת ההפרדה הקיימת בין נכסי התובעים הנ"ל לבין תחום התוכנית. 2. אין בשומה מטעם התובעים כדי לבסס פגיעה בנכסיהם; 3. טענותיהם התחבורתיות, האקוסטיות וכל הטענות הנוגעות לאור, אויר וצל שבסעיף 4 לשומת התובעים נטענות בעלמא ללא כל תמיכה בחוות דעת מקצועית או ראיה לביסוסן. 4. אין בהעדר נספח תחבורתי ואקוסטי במסמכי התוכנית עצמה כדי לפטור את התובעים מלהוכיח את תביעתם ע"י חוות דעת כאמור. 5. לשומת התובעים לא צורף כל תחשיב או ניתוח עסקאות או הוכחה לירידת ערך שנעזר בהם השמאי מטעם התובעים כדי לבסס את שומתו ולכאורה מדובר בסכומי פיצוי שרירותיים. 6. די בכך שהתובעים לא הוכיחו את תביעתם כמפורט לעיל כדי לדחות את התביעה; אך הוועדה רואה לנכון להתייחס לטענות התובעים כדלהלן: א. לעניין הטענות התחבורתיות של עומסי תנועה המחמירים את מצב התנועה, יוצרים מצוקת חניה ויוצרים סכנת תאונות ורעשי תחבורה וצפצופים, סבורה הוועדה כי אין בהקמת מבנה ציבורי בהיקף המתואר לעיל כדי לגרום לפגיעה כפי שהיא מתוארת ע"י התובעים; חניה: ככל שתבוצע בניה במגרש הציבורי היא תעמוד בתקני החניה המחייבים ולא תיצור כשלעצמה מצוקת חניה. בכל בית צמוד קרקע קיימות חניות פרטיות עפ"י היתרי הבניה שניתנו להקמתם. לבניין המשותף ברח' דוד רזיאל חניות משלו עם נגישות מרח' דוד רזיאל. עומסי תנועה: ההשערה או החשש כי מימוש הבניה עפ"י התוכנית יגרום לעומסי תנועה אין לו כל יסוד, מבנה ציבורי מטבעו נותן שירותים בשעות מוגדרת ומוגבלות ואין בו כדי להגדיל את הצפיפות ברחוב. הסבירות כי המגרש הציבורי בייעודו הקודם כשצ"פ יעלה את רמת תנועת הרכב הינה גבוהה יותר. סכנת התרחשות תאונות דרכים אינה פונקציה של מספר המכוניות הפוקדות את המקום והיא תלויה יותר בזהירות נהגים וכך גם לגבי רעש הצפצופים שאינו תלוי במספר הרכבים אלא בנהג המרעיש גם ללא נוכחותן של מכוניות אחרות. ב. הוועדה לא השתכנעה כי מימוש הבניה עפ"י התוכנית יצור חסימת אור ואוויר כנטען ע"י התובעים. אומנם התובעים לא ציינו למי מהם לדעתם נגרמת חסימת האור והאוויר אך לא קיים כל תיאור פיזי למצב הבניה במקום אשר יש בו כדי לגרום לחסימות הנ"ל. ככלל, החסימה לאור או לאוויר הינה פונקציה של מרחק בין הבניינים וגובה הבניה. הבניה עפ"י התוכנית אינה שונה בגובה מכל המבנים צמודי הקרקע במקום. הבניה עפ"י התוכנית תהיה רחוקה מהבניה הצמודה לקרקע, הממוקמת מזרחית לרח' משה דיין, באופן משמעותי. סך קווי הבניין במגרש הציבורי ובמגרשי התובעים וגם רוחב הדרך המפרידה ביניהם יוצרים את המרחק הנ"ל ומונעים כל חסימה לאור ואוויר. לגבי הבניין המשותף צפונית למגרש הציבורי, מובטח מרחק משמעותי כי בינו לבין הבניה במגרש הציבורי חוצץ רוחבו של מגרש 40/2 בייעוד שצ"ב וגם קווי הבניין. ג. סה"כ שטח "הריאה הירוקה" בשכונה לא נפגע והיקף השטחים הציבוריים הפתוחים לא נפגע. בנוסף, בקרבת בתיהם של התובעים קיים פארק רמון המשתרע על שטח גדול. ד. ההשערה כי משתמשים מכל האזור יפקדו את המבנה הציבורי אשר ניתן להקימו עפ"י התוכנית הינה רק השערה ולא ברור איך התרחשותה תפגע בתובעים. ה. ייעוד המגרש הציבורי כשב"צ מבטיח שימוש מוגבל במבנה, מבטיח עבודות פיתוח לכלל שטח מגרש 40 ומונע רעשי לילה הנגרמים ע"י צעירים הנוהגים להיפגש בשטחים ציבוריים בשעות לילה. ו. השינוי התכנוני שנגרם ע"י התוכנית אינו משנה את מאפייניה התכנוניים של הסביבה ומשתלב עמה. 7. הוועדה סבורה כי ככל שנגרמה פגיעה כלשהיא לנכסי התובעים (דבר שלא הוכח בפניה), אין מדובר בפגיעה העוברת את גבול הסבירות והיא עדין אינה במסגרת פגיעה ברת פיצוי עפ"י סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. ר' סעיף 200 לחוק התכנון והבניה. 8. יצוין, כי מחד התובעים לא הוכיחו כל ירידת שווי לנכסיהם עקב אישור התוכנית ומאידך עפ"י השומה מטעם הוועדה נקבע כי לא קיים כל שינוי בשווי מקרקעין בין נכסים הסמוכים למבני ציבור ובין מבנים הממוקמים מול שצ"פ. 9. מכל האמור לעיל, התביעה נדחית. |